איפה תולים גוף תאורה: גבהים ומרחקים

גוף תלוי מעל שולחן אוכל נתלה כך שתחתיתו נמצאת 75 עד 90 סנטימטר מעל משטח השולחן. ספוטים בתקרה מרווחים בערך בחצי מגובה התקרה, כלומר כ-130 סנטימטר בתקרה של 2.6 מטר. שאר המידות מרוכזות בטבלה שלהלן.

המידות האלה אינן קפריזה עיצובית. גוף שתלוי גבוה מדי מפזר את האור על כל החדר במקום על השולחן, וגוף שתלוי נמוך מדי חוסם קשר עין בין היושבים ומסנוור. אותו היגיון חל על כל שאר הגבהים בעמוד הזה.

נקודת המוצא לכל המידות היא מה שמתרחש מתחת לגוף, לא היכן שנוח לקבע אותו. לכן מודדים תמיד ממשטח השימוש כלפי מעלה, ולא מהתקרה כלפי מטה.

טבלת גבהים ומרחקים

הערכים הם טווחי תכנון מקובלים לבית מגורים. בתקרה גבוהה מ-2.8 מטר מקובל להוסיף כ-8 סנטימטר לגובה התלייה על כל 30 סנטימטר של גובה תקרה נוסף.

דוגמה מחושבת: פינת אוכל ושולחן 200 על 90

שולחן אוכל באורך 200 סנטימטר וברוחב 90, גובה משטח 75 סנטימטר מהרצפה, תקרה בגובה 275 סנטימטר.

• מספר גופים: שניים, לשולחן באורך 2 מטר.
• קוטר כל גוף: 35 סנטימטר, כ-39 אחוז מרוחב השולחן.
• מיקום אופקי: מרכז כל גוף ברבע וב-3 רבעים מאורך השולחן, כלומר 50 ו-150 סנטימטר מקצה השולחן. המרחק ביניהם 100 סנטימטר.
• גובה תחתית הגוף: 75 ועוד 80 שווה 155 סנטימטר מהרצפה.
• אורך כבל גלוי: 275 פחות 155 פחות 25 (גובה גוף התאורה עצמו) שווה 95 סנטימטר.

הגובה הזה נמוך מגובה עיניים של מבוגר בעמידה, ולכן הוא מחייב שהגוף יהיה ממורכז מעל השולחן ולא מעל מעבר. אם השולחן זז חצי מטר בעתיד, הגוף הופך למכשול.

דוגמה מחושבת: פריסת ספוטים בסלון 4 על 5

סלון של 20 מטר רבוע, תקרת גבס בגובה 2.75 מטר. כלל המרווח נותן 275 חלקי 2, כלומר כ-135 סנטימטר בין ספוטים, וכ-68 סנטימטר מהקיר.

אם ממלאים את כל התקרה ברשת כזאת מתקבלים 4 ספוטים לאורך ו-3 לרוחב, סך 12 גופים. אבל חישוב הלומנים לחדר הזה נותן כ-3,000 לומן לשכבה הכללית, ולכן:

• רשת מלאה של 12 ספוטים מחייבת גופים חלשים: 12 כפול 250 לומן שווה 3,000 לומן.
• פריסה חלקית של 5 ספוטים מחייבת גופים חזקים: 5 כפול 600 לומן שווה 3,000 לומן.

שתי האפשרויות מגיעות לאותו סכום. ההבדל הוא באחידות: רשת מלאה נותנת אור שטוח ואחיד, פריסה חלקית נותנת אור ממוקד עם הבדלי בהירות בין אזורים. בסלון פריסה חלקית לרוב מעניינת יותר, ובמסדרון או במטבח האחידות עדיפה.

כלל המרווח קובע את המרחק המרבי בין גופים, לא את מספרם. מספר הגופים נקבע לפי סך הלומנים הנדרש בחדר.

גובה תלייה לפי גובה תקרה

ככל שהתקרה גבוהה יותר, המרווח מעל השולחן גדל מעט, כדי שהגוף לא ייראה תלוי באמצע חלל ריק. הכלל המקובל הוא תוספת של כ-8 סנטימטר על כל 30 סנטימטר של גובה תקרה מעל 2.6 מטר.

מעל 170 סנטימטר מהרצפה הגוף כבר נמצא בגובה ראש של אדם בעמידה. בתקרה גבוהה מ-3.2 מטר עדיף להגדיל את קוטר הגוף או להוסיף גוף שני, במקום להמשיך להרים אותו ולאבד את הקשר לשולחן.

כשנקודת המאור לא במקום הנכון

שלוש דרכים מקובלות לפתור נקודה שאינה מיושרת עם הריהוט:

• וו הסטה: הכבל יוצא מהנקודה, עובר דרך וו שמקובע לתקרה במקום הרצוי ויורד משם. פתרון זול שמתאים לגופים קלים בלבד, וההסטה נראית לעין.
• פס צבירה: מותקן על התקרה, מוזן מהנקודה הקיימת ומאפשר להזיז גופים לאורכו גם בעתיד. מתאים במיוחד למטבח ולסלון שהריהוט בהם עוד צפוי לזוז.
• הורדת גבס נקודתית: קופסה או רצועת גבס שמסתירה העברת כבל לנקודה חדשה. הפתרון היקר, אבל היחיד שנראה כמו תכנון מקורי.

בשלוש הדרכים ההזנה נשארת בנקודה המקורית. שינוי אמיתי במעגל או פתיחת נקודה חדשה הם עבודה לחשמלאי מוסמך.

מה משנה בישראל: בטון, גבס ומיזוג

ההבדל בין תקרת בטון לתקרת גבס משנה את כל רשימת האפשרויות. בתקרת בטון יצוקה אין ספוטים שקועים, אלא אם מורידים תקרת גבס. מה שכן אפשרי הוא גוף צמוד תקרה, פס צבירה או גוף תלוי מנקודת מאור קיימת. תליית גוף כבד בבטון מחייבת עוגן מתאים ולא דיבל פלסטיק רגיל.

בתקרת גבס אפשר לשקוע ספוטים, בתנאי שיש מעל הלוח מרווח פנוי של כ-8 עד 10 סנטימטר לגוף ולשנאי. גוף כבד לא נתלה על לוח הגבס עצמו אלא על מבנה המתכת או ישירות על תקרת הבטון שמעליו.

נקודות המאור בבנייה ישראלית נקבעות בשלב השלד, לפני יציקת התקרה. משמע, מיקום הגוף מעל השולחן נקבע לפני שנקנה השולחן. כשהנקודה לא מיושרת עם המקום הרצוי, הפתרונות המקובלים הם גוף עם כבל שנתלה בוו הסטה, פס צבירה שמאפשר הזזה לאורכו, או הורדת תקרת גבס נקודתית.

מנורות שנקנות בחו"ל מוסיפות שתי בעיות התקנה: מתח הרשת בישראל הוא 230 וולט וחלק מהגופים מיועדים ל-120 וולט, וכן מערכת התלייה לעיתים אינה מתאימה לקופסת החיבורים המקובלת כאן. בדקו את המתח, את המשקל ואת אופן העיגון לפני שקונים גוף כבד בחו"ל.

מה משתבש בפועל

• מודדים מהתקרה במקום מהשולחן. אורך הכבל שהיצרן סיפק אינו קשור לגובה התקרה שלכם.
• גוף גדול מדי מעל שולחן צר. קוטר שעובר מחצית מרוחב השולחן חוסם את הראייה בין היושבים.
• ספוטים צמודים מדי לקיר. מרחק של 20 סנטימטר יוצר קשתות אור חדות שמדגישות כל גל בטיח.
• מנורת קיר גבוהה מדי ליד מיטה. מעל 130 סנטימטר מהרצפה האור נופל על הכתף ולא על הספר.
• ממרכזים לפי החדר ולא לפי הריהוט. נקודה שממורכזת בחדר תשאיר את השולחן מוסט לצד ברגע שיש בופה או ארון.
• קונים את הגוף לפני שיודעים את גובה התקרה. חלק מהגופים אינם ניתנים לקיצור כבל, וחלק ניתנים לקיצור רק על ידי חשמלאי.

צ'קליסט לפני קידוח

1. סמנו את מיקום הריהוט הסופי על הרצפה.
2. מדדו את גובה משטח השימוש מהרצפה.
3. הוסיפו את המרווח מהטבלה וקבלו את גובה תחתית הגוף.
4. חשבו את אורך הכבל: גובה תקרה פחות גובה התחתית פחות גובה הגוף.
5. בדקו מרחק מפתח המזגן ומקצה הקיר.
6. ודאו שסוג התקרה מאפשר את שיטת העיגון שתכננתם.