מט, סאטן ומבריק: איפה כל גימור מתאים

גימור הצבע הוא מידת הברק של הקרום היבש, והוא נמדד ביחידות ברק בזווית 60 מעלות. מט הוא מתחת ל-10 יחידות, מט משי כ-10 עד 25, סאטן כ-25 עד 45, חצי מבריק כ-45 עד 70 ומבריק מעל 70. הבחירה בין הגימורים היא בחירה בין ניקיון לבין הסתרת פגמים.

הכלל שמסביר את כל הטבלה שלמטה קצר: ככל שהגימור מבריק יותר, כך הקרום צפוף וקל יותר לניקוי, וככל שהוא מבריק יותר הוא גם מחזיר אור בזווית ומסגיר כל גל, כל שקע וכל תיקון שפכטל בקיר.

מה קובע את הברק מבחינה טכנית

גימור מט מכיל אחוז גבוה של ממלאים מינרליים. הממלאים מייצרים משטח מיקרוסקופי מחוספס שמפזר את האור לכל הכיוונים, ולכן הקיר נראה אחיד. אותו חספוס גם לוכד לכלוך, ולכן ניקוי אגרסיבי משאיר כתם מבריק.

לחספוס הזה יש השלכה גם על הגוון עצמו. אותו קוד גוון בדיוק ייראה כהה יותר ורווי יותר ככל שהגימור מבריק, כי פחות אור מוחזר בפיזור לעין. לכן דגימה שנצבעה בגימור אחד אינה דגימה תקפה לגימור אחר.

גימור מבריק מכיל יותר שרף ופחות ממלאים. הקרום חלק, האור מוחזר בזווית אחידה, הלכלוך יושב על פני השטח ונשטף. אותו משטח חלק גם משקף את גיאומטריית הקיר, וקיר שאינו ישר לחלוטין ייראה גלי.

טבלת גימורים: חדר, יתרון ומחיר

לא לערבב גימורים באותו מישור

שני גימורים שונים על אותו קיר רצוף נראים כמו כתם גם כשהגוון זהה בדיוק. אם צריך לתקן קטע בגימור מט, יש לצבוע את כל המישור מפינה לפינה. פינה פנימית היא גבול לגיטימי, קו באמצע קיר אינו.

למה מטבח וחדר רחצה מקבלים גימור אחר

בחדר רחצה יש שני אתגרים שאין בחדר שינה: עיבוי אדים על הקיר ושטיפה תכופה. גימור סאטן או חצי מבריק על צבע אקרילי עמיד ללחות מקטין את ספיגת הרטיבות בקרום ומאפשר ניגוב.

באזור החוף, שבו הלחות היחסית גבוהה לאורך רוב השנה, חדר רחצה ללא חלון או עם אוורור חלש נמצא בסיכון מוגבר לכתמים ביולוגיים. גימור מבריק יותר עוזר, אבל הוא לא תחליף למאוורר יניקה שעובד ולפתיחת חלון אחרי מקלחת.

במטבח האתגר שונה. אדי בישול נושאים שכבת שומן דקה שנדבקת לקיר ומצטברת לאורך שנים. גימור סאטן מאפשר להסיר אותה בתמיסת ניקוי בלי לשחוק את הקרום, ואילו על גימור מט אותו ניקוי עצמו משאיר אזור מבריק שנשאר שם לתמיד.

שטיפות: מה המספר הזה בעצם אומר

יצרנים רבים מדרגים עמידות בשטיפה בסולם של חמש דרגות לפי תקן בדיקה מקובל, כאשר דרגה 1 היא העמידה ביותר ודרגה 5 היא הפחות עמידה. הבדיקה מודדת כמה מחזורי שפשוף מכני עובר הקרום עד שעוביו נשחק במידה מוגדרת.

שתי הסתייגויות שחשוב להכיר. הראשונה, הדירוג נמדד על משטח מעבדה חלק ואטום, ולא על קיר עם מרקם. השנייה, הדירוג מתאר שחיקה של הקרום ולא הסרה של כתם. צבע יכול להיות בדרגה גבוהה ועדיין לא לשחרר כתם טוש.

הקשר בין ברק לשטיפות אינו מוחלט אבל הוא עקבי: גימורים מבריקים יותר מגיעים לרוב לדירוג טוב יותר, כי הקרום שלהם צפוף ושרפי יותר. קיימים היום גם גימורי מט עם דירוג שטיפות טוב, והם יקרים יותר מצבע מט רגיל.

מה עושים כשרוצים סאטן על קיר ישן

כאן נמצאת ההחלטה הכספית האמיתית בבחירת גימור. קיר ישן עם תיקונים, גלים וחיבורי שפכטל לא ייראה טוב בסאטן בלי שפכטל מלא על כל השטח, שנקרא גם שפכטל שיוף.

העבודה הזאת כוללת שכבת שפכטל דקה על כל הקיר, שיוף מלא, ניקוי אבק ויסוד, והיא מוסיפה לרוב יומיים עד שלושה ימי עבודה לחדר ועלות חומר ועבודה בטווח מקובל בשוק שגבוה משמעותית מעלות הצבע עצמו.

לכן ההחלטה מנוסחת כך: אם התקציב מאפשר שפכטל מלא, סאטן הוא בחירה טובה גם בקיר ישן. אם לא, מט משי על אותו קיר ייתן תוצאה נקייה יותר בעין, גם אם הוא פחות נשטף.

תאורה צדית: הבוחן האמיתי של הגימור

קיר שנצבע בגימור סאטן ייראה מושלם באור מפוזר מהתקרה, ויסגיר כל פגם ברגע שנורה או חלון מאירים אותו בזווית חדה. התופעה נקראת תאורה משיקה, והיא הסיבה שקיר ליד חלון גדול או מתחת לתאורת קיר דורש גימור מט יותר מאשר קיר פנימי באותו חדר.

בדיקה מהירה לפני שמחליטים: כבו את האור בחדר בערב, הצמידו פנס לקיר בזווית של כ-15 מעלות והזיזו אותו לאורך הקיר. מה שרואים בפנס הוא בדיוק מה שגימור מבריק יראה כל היום.

דוגמה מחושבת: תוכנית גימור לדירת 3 חדרים

בדיקת סכום: 52 ועוד 62 ועוד 21 ועוד 23 ועוד 26 שווה 184 מטר רבוע קירות, בתוספת 78 מטר רבוע תקרות ו-19 מטר רבוע נגרות, כלומר 281 מטר רבוע גימור בסך הכול. בשתי שכבות ובכיסוי 10 מטר רבוע לליטר מדובר בכ-56 ליטר, ובתוספת פחת כ-62 ליטר בשלושה גימורים שונים.

מה משתבש בפועל

הטעות הנפוצה היא לבחור סאטן לכל הדירה מתוך מחשבה שקל יותר לנקות. בקיר ישן, גימור סאטן הופך כל תיקון שפכטל לכתם גלוי, וזה מחייב שפכטל מלא על כל השטח, שהוא עבודה יקרה בהרבה מהצבע.

הטעות השנייה היא לצבוע תקרה בגימור מבריק כדי להאיר את החדר. תקרה היא המשטח הכי פחות ישר בדירה, וברק עליה מדגיש חיבורים, ראשי ברגים ופסי גבס.

הטעות השלישית היא לצפות שגימור מט יהיה שטיף. גם צבע מט שמוגדר כשטיף מאבד ברק מקומי אחרי שפשוף חוזר, ומה שנשאר הוא כתם מבריק במקום כתם צבעוני.

הטעות הרביעית היא לצבוע מסגרות ודלתות באותו גימור של הקירות. הן סופגות מגע יומיומי, וגימור מט עליהן יתלכלך בתוך חודשים ולא ינוגב בלי סימן.

הטעות החמישית היא לבחור גימור לפי החדר בלבד ולהתעלם מגובה הקיר. החלק התחתון של קיר במסדרון סופג מגע של רגליים, שקיות ורהיטים, ובחלק העליון כמעט לא נוגעים. פתרון מקובל הוא גימור עמיד יותר עד גובה של כמטר, בגבול פיזי ברור כמו פס עץ, ולא בקו שרירותי באמצע הקיר.