איך מאחסנים גופי תאורה, מראות ושאריות צבע לתקופה ארוכה

התשובה הקצרה: איך שומרים תאורה ופריטי עיצוב לאורך חודשים

כדי לאחסן גופי תאורה, נברשות, מראות ושאריות צבע לתקופה ארוכה בלי נזק, מפרקים כל גוף לחלקים שאפשר לארוז בנפרד, מסמנים כל חוט וכל בורג, עוטפים זכוכית וקריסטל בנייר נקי ובשכבת ריפוד ואז בארגז קשיח, ושומרים הכול במקום יבש, מוצל ובטמפרטורה יציבה. מראות ותמונות ממוסגרות נשמרות עומדות על הצד הארוך, פסי LED ודרייברים נשמרים בשקיות סגורות עם סופג לחות, ופחי צבע נשמרים רק אם הם סגורים היטב ומתאימים לתנאי המקום. לפני ההתקנה מחדש בודקים כל פריט, ורק אז מחברים לחשמל.

ההבדל בין אחסון של שבוע לאחסון של חצי שנה גדול יותר ממה שנדמה. ביום מעבר אתם צריכים שהפריטים ישרדו טלטלה של כמה שעות, אבל בחודשים ארוכים במחסן האויבים הם לחות, חום, אבק ומשקל שלוחץ לאט על פריטים עדינים. לכן כדאי לבחור מקום שמתאים לסוג הפריטים: חברת גט סטורג׳ היא דוגמה לחברת אחסון שמציעה יחידות אחסון שבהן אפשר לשמור תכולת בית, וכשאתם בוחרים יחידה כזו לפריטי תאורה ועיצוב שווה לשאול על אוורור, על גישה ליחידה ועל אפשרות לסדר מדפים בתוכה. המדריך הזה עוסק בהכנה, באריזה ובסידור, כך שגם אם האחסון יימשך הרבה יותר מהמתוכנן, הפריטים יחזרו אליכם במצב שבו הכנסתם אותם.

המצבים הנפוצים שבהם תאורה ופריטי עיצוב נכנסים לאחסון ארוך הם שיפוץ יסודי שבו הבית מתפנה, מעבר בשלבים שבו יש פער בין יציאה מדירה אחת לכניסה לאחרת, ושינוי סגנון שבו אתם מחליפים נברשת או מראה גדולה אבל לא רוצים להיפרד מהן. בכל אחד מהמקרים העיקרון זהה: מה שנארז בחיפזון נפתח בהפתעה, ומה שנארז בשיטה נפתח בלי כאב ראש.

מה מפרקים, מה משאירים שלם

הכלל הראשון הוא לפרק כל חלק שבולט, מתנדנד או שביר, ולהשאיר מחובר רק את מה שמהווה גוף אחד קשיח. חלק שבולט מהגוף הוא החלק הראשון שנשבר כשארגז אחר נשען עליו, וחלק מתנדנד שוחק את מה שלידו לאורך חודשים של רעידות קטנות, גם במחסן שנראה שקט.

גופי תאורה קבועים ונברשות

ניתוק של גוף שמחובר לחשמל הקבוע של הבית נעשה אחרי הורדת המפסק בלוח החשמל, ועדיף בידי חשמלאי מוסמך, במיוחד בנברשות כבדות ובגופים עם שנאי. אחרי הניתוק מפרידים את הגוף לרכיבים: בסיס התקרה, המוט או השרשרת, הזרועות, האהילים, התליונים והנורות. כל רכיב נארז לחוד, והחלקים הקטנים נכנסים לשקיות סגורות. אל תשאירו נורה בתוך בית נורה לאחסון ארוך: מגע ממושך עם לחות עלול לגרום לקורוזיה בהברגה, ונורה שבורה בתוך בית נורה קשה מאוד לחלץ אחר כך.

מנורות עומדות ושולחניות

במנורה עומדת מורידים את האהיל, מוציאים את הנורה, ואם המוט מתפרק לחלקים מפרקים גם אותו. את הכבל מגלגלים בלולאות רפויות בקוטר של כף יד לפחות ומהדקים בסרט סקוטש או באזיקון רך, בלי לכופף אותו בזווית חדה ליד הבסיס, שם החוט נוטה להיסדק עם הזמן. בסיס כבד עוטפים בנפרד כדי שלא יפגע במוט או באהיל. מנורה שולחנית קטנה עם בסיס יציב אפשר לארוז בשלמותה, אבל גם בה מורידים את האהיל ואת הנורה.

פסי LED, דרייברים ונורות

פס LED שהודבק לרהיט או לקיר בדרך כלל לא שורד הסרה ובוודאי לא הדבקה חוזרת, כי שכבת הדבק מאבדת מכוחה. אם הפס היה מותקן בתוך פרופיל אלומיניום, אפשר להוציא את הפרופיל בשלמותו ולשמור אותו כך. פס שהוסר בנפרד מגלגלים בעדינות סביב גליל קרטון בקוטר גדול, עם הנורות כלפי חוץ, ולא מקפלים אותו. הדרייבר, כלומר ספק הכוח שמזין את הפס, נשמר בשקית סגורה נפרדת עם תווית שמציינת לאיזה פס הוא שייך ומה המתח שלו. נורות רגילות נשמרות באריזה המקורית אם יש, ואם לא, כל נורה בגליל נייר משלה בתוך קופסה קטנה ומלאה כך שלא יהיה בה מקום לתזוזה.

סימון חיווט ותיעוד: הזיכרון שלכם לא יחזיק חצי שנה

ביום מעבר רגיל אתם מתקינים מחדש תוך ימים, ועדיין זוכרים בערך איך הכול היה מחובר. אחרי כמה חודשים של שיפוץ הזיכרון הזה נעלם לגמרי. לכן התיעוד הוא חלק מהותי באחסון ארוך ולא תוספת נחמדה.

צילום לפני ובזמן הפירוק

צלמו כל גוף כשהוא עדיין מותקן, ואחר כך צלמו את נקודת החיבור מקרוב לפני שמנתקים אותה, כך שרואים את הצבעים של החוטים ואת המיקום שלהם במהדק או בבלוק המחברים. בנברשות עם תליונים רבים צלמו את הסדר שלהם לפי שורות. צרו בטלפון תיקייה לכל חדר וקראו לכל תמונה בשם הגוף, ושלחו עותק לעצמכם במייל או שמרו בענן, כדי שהמידע לא ייעלם עם החלפת מכשיר.

תוויות על חוטים וחלקים

על קצה כל חוט שמתנתק מדביקים פיסת מסקינטייפ ורושמים עליה את תפקידו, למשל פאזה, אפס או הארקה, או פשוט את הצבע של החוט שאליו התחבר. בגופים עם כמה מעגלים, כמו נברשת שמדליקה חלק מהנורות בנפרד, הסימון הזה חוסך שעות של ניסוי וטעייה. כל שקית ברגים מקבלת מספר זהה למספר שעל הארגז של אותו גוף, ובתוך הארגז מניחים דף קצר עם רשימת התכולה ומספר החלקים.

• מספר אחיד לכל גוף: על הארגז, על שקית הברגים ועל דף התכולה.
• שם החדר והמיקום המקורי, למשל סלון מעל השולחן.
• הערה על סוג הנורה, הבסיס שלה וגוון האור, כדי שתוכלו לקנות תחליף זהה.
• הוראות ההרכבה של היצרן, אם שמרתם אותן, נכנסות לשקית ניילון בתוך אותו ארגז.

אריזת זכוכית, קריסטל ומראות לטווח ארוך

באריזה לאחסון ארוך יש שתי מטרות במקביל: להגן מפני מכה ולהגן מפני לחות ואבק. ניילון בועות מגן היטב מפני מכה, אבל כשהוא צמוד ישירות לזכוכית או למתכת לאורך חודשים הוא עלול ללכוד לחות ולהשאיר סימנים. לכן השכבה הראשונה צמודה לפריט היא תמיד נייר אריזה לבן ונקי, ורק מעליה מגיע הריפוד.

נברשות קריסטל ותליונים

תליוני קריסטל מורידים אחד אחד, מנקים בבד יבש, ועוטפים כל תליון בנפרד בנייר רך. אפשר לסדר אותם בשורות בקופסה שטוחה עם מחיצות, כמו מגש ביצים מקרטון נקי או קופסת תכשיטים, כך ששום תליון לא נוגע באחר. את השלד של הנברשת עוטפים בנייר ואז בשכבה של ניילון בועות, וממלאים את החללים בארגז כך שהשלד לא זז כשמנערים את הארגז בעדינות. ארגז של נברשת מסמנים בבירור כשביר ובחץ שמראה את הצד העליון.

אהילי זכוכית ואהילי בד

אהיל זכוכית ממלאים מבפנים בנייר מקומט בעדינות, עוטפים מבחוץ בנייר ובשכבת ריפוד, ומניחים בארגז שגדול ממנו בכמה סנטימטרים מכל צד. אהיל בד עוטפים בנייר לבן ולא בעיתון, כי הדיו עובר לבד, ולא סוגרים אותו בשקית ניילון אטומה לחלוטין, כי בד שלא נושם צובר ריח וכתמים. אפשר לקנן כמה אהילי בד מהגדול לקטן עם נייר ביניהם, בתנאי שאין עליהם שום משקל.

מראות ותמונות ממוסגרות

מראות ותמונות ממוסגרות נשמרות עומדות על הצד הארוך ולא שוכבות, כי מראה שוכבת סופגת כל משקל שמונח עליה. על הפינות שמים מגיני פינות מקרטון, עוטפים את הזכוכית בנייר ואחר כך בשכבה כפולה של ניילון בועות, ומצמידים לוח קרטון קשיח משני הצדדים. תמונה ממוסגרת עם זכוכית מקבלת אותו טיפול, ובנוסף כדאי להפריד את הצד האחורי שלה מקיר היחידה בקרטון, כדי שלא תיווצר עליו לחות. ציורים על בד בלי זכוכית עוטפים בנייר נטול חומצה אם יש, ולא מצמידים אליהם ניילון ישירות.

למה לחות וחום פוגעים בתאורה ובבדים

במחסן סגור הנזק כמעט אף פעם לא קורה בבת אחת. הוא מצטבר לאט, ולכן קל לפספס אותו עד היום שבו פותחים את הארגז. שני הגורמים המרכזיים הם לחות ושינויי טמפרטורה, ובמיוחד השילוב ביניהם.

דרייברים של LED ורכיבים אלקטרוניים

הדרייבר של גוף LED הוא מעגל אלקטרוני עם קבלים ורכיבים רגישים, והוא בדרך כלל החלק הראשון שנכשל בגוף LED גם בשימוש רגיל. לחות גבוהה לאורך זמן עלולה לגרום לחמצון של מגעים ושל לוחות מעגל, וחום גבוה מאוד מאיץ את ההזדקנות של הקבלים גם כשהדרייבר כבוי. כשהטמפרטורה יורדת בלילה אחרי יום חם, עלול להיווצר עיבוי בתוך אריזה סגורה, וטיפות מים זעירות על לוח אלקטרוני הן בדיוק מה שאתם לא רוצים. לכן שומרים דרייברים ופסי LED בשקית סגורה עם שקיק סופג לחות, בארגז שאינו צמוד לקיר חיצוני או לרצפה, ובמקום שלא חשוף לשמש ישירה.

בדי אהילים, עץ ומסגרות

בד של אהיל סופג לחות ואבק, ובתנאים של לחות גבוהה עלולים להופיע עליו כתמי עובש או צהבהבות. דבק שמחזיק את הבד למסגרת עלול להתרכך בחום ולהשתחרר. מסגרות עץ של מראות ותמונות מתרחבות ומתכווצות עם שינויי לחות, ולפעמים נסדקות או משתחררות בפינות. גם חלקי מתכת לא מצופים, כמו ברגים ושרשראות, נוטים להחליד. הפתרון זהה: מקום יבש ומוצל, אריזה שנושמת לבדים ולעץ, שקיקים סופגי לחות בארגזים הרגישים, והרמה של כל הארגזים מעל הרצפה על משטח או מדף.

כלל אצבע לאחסון ארוך: אם הייתם מרגישים לא בנוח להשאיר מחשב נייד במקום מסוים לחצי שנה, אל תשאירו שם דרייברים ופסי LED.

שאריות צבע: מה שומרים, איך, ומה לא נכנס למחסן

שאריות צבע מהשיפוץ האחרון שוות זהב כשצריך לתקן שריטה או כתם בקיר, כי קשה מאוד להתאים גוון בדיוק בלי הפח המקורי. אבל פחי צבע הם גם הפריט שהכי הרבה אנשים מאחסנים לא נכון.

איך סוגרים ושומרים פח פתוח

לפני הסגירה מנקים את שפת הפח ואת המכסה משאריות צבע, כדי שהמכסה ייסגר באופן הדוק. אפשר להניח שכבת ניילון נצמד על פי הפח לפני המכסה, ואז לסגור בלחיצה או בטפיחות עדינות עם פטיש גומי מסביב. על המכסה כותבים בטוש עמיד את שם הגוון, הקוד, היצרן, הגימור, החדר שבו השתמשתם בו ותאריך הפתיחה. כמות קטנה מאוד עדיף להעביר לצנצנת זכוכית קטנה עם מכסה הברגה, כי אוויר רב בתוך פח גדול מייבש את הצבע מהר יותר.

מה לא מאחסנים ביחידת אחסון

רוב חברות האחסון מגבילות או אוסרות אחסון של חומרים דליקים, וזה כולל לעתים קרובות צבעים על בסיס שמן, טרפנטין, מדללים, לכות וספריי צבע. לפני שאתם מכניסים פח כלשהו ליחידה, בדקו את תנאי השימוש של המקום. צבע אקרילי על בסיס מים לא מסוכן באותה מידה, אבל הוא רגיש לקור קיצוני ולחום, ופח שקפא או התחמם מאוד יכול להיפרד ולאבד את התכונות שלו. מדללים וממיסים שנשארו לא שומרים במחסן בשום מקרה, אלא מעבירים לנקודת איסוף של פסולת ביתית מסוכנת ברשות המקומית. פח שהצבע בתוכו התייבש לגמרי או שנפתח והדיף ריח רקוב כבר לא יחזור לעצמו, ועדיף להיפטר ממנו לפי הנחיות הרשות.

טבלת סיכום לפי סוג פריט

סידור נכון ביחידת האחסון

גם אריזה מושלמת לא תעזור אם הארגזים מסודרים לא נכון. הסידור צריך להגן על הפריטים העדינים ולאפשר לכם להגיע לכל ארגז בלי לפרק את כל היחידה.

1. מניחים משטח, מדף או לוחות עץ על הרצפה, כך ששום ארגז לא יעמוד ישירות עליה.
2. הארגזים הכבדים והחזקים, כמו בסיסי מנורות וחלקי מתכת, נכנסים למטה ולאחור.
3. מראות ותמונות עומדות לאורך קיר פנימי, צמודות זו לזו עם קרטון ביניהן, ולא נשענות בזווית חדה.
4. ארגזי נברשות, אהילים וזכוכית נמצאים למעלה או על מדף נפרד, בלי שום דבר מעליהם.
5. דרייברים, פסי LED וצבעים מרוכזים באזור אחד, רחוק מהדלת ומשמש ישירה, כדי שיהיה קל לבדוק אותם.
6. משאירים מעבר צר במרכז או לאורך צד אחד, כדי שתוכלו להגיע לכל ארגז.
7. תולים בפנים או שומרים בטלפון מפה פשוטה של היחידה עם מספרי הארגזים.

אם האחסון צפוי להימשך יותר מכמה חודשים, כדאי לקבוע ביקור בדיקה מדי פעם. בביקור כזה מוודאים שאין סימני רטיבות על הקרטונים, שהארגזים העליונים לא שקעו, ומחליפים שקיקים סופגי לחות שהתמלאו. בדיקה של רבע שעה יכולה לחשוף בעיה קטנה לפני שהיא הופכת לנזק.

בדיקה לפני התקנה מחדש

כשהפריטים חוזרים הביתה, אל תמהרו לחבר הכול לחשמל ביום הראשון. בדיקה מסודרת לפני ההתקנה מגלה בעיות שנוצרו באחסון, ומונעת תקלות ומפגעי בטיחות.

בדיקה ויזואלית

פתחו כל ארגז במקום מואר וחפשו סימני לחות, חלודה, עובש או ריח טחב. בדקו את כבלי החשמל לאורכם, ובמיוחד ליד הבסיס ובנקודות הכניסה לגוף, כדי לראות שאין סדקים בבידוד או חוטים חשופים. בדקו שבתי הנורות נקיים ושההברגה לא מחלידה. במראות ובתמונות בדקו שהמסגרת עדיין יציבה ושהתליה האחורית מחוזקת היטב, לפני שתולים אותן על הקיר.

בדיקה חשמלית

דרייבר או פס LED שנראים יבשים ונקיים אפשר לבדוק בחיבור קצר על משטח לא דליק, לפני ההתקנה במקום הסופי. אם הפס מהבהב, אם חלק מהנורות לא נדלקות או אם הגוון השתנה באזור מסוים, הבעיה בדרך כלל בדרייבר או בחיבורים. דרייבר שיש עליו סימני חמצון, ריח שרוף או בליטה בקבלים מחליפים ולא מנסים להפעיל. גופים קבועים מחברים מחדש בעזרת חשמלאי, עם התמונות והתוויות שהכנתם, ומבקשים ממנו לבדוק גם את ההארקה ואת נקודת החיבור אחרי השיפוץ.

צבע לפני שימוש

פח צבע ששהה זמן רב מערבבים היטב במקל עד שהצבע אחיד לגמרי, ומנסים קודם על פיסת קרטון או על אזור נסתר. אם יש גושים קטנים אפשר לסנן, אבל אם יש ריח לא רגיל או שהצבע לא מתאחד, עדיף לקנות חדש לפי הקוד שרשמתם על המכסה.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

• אריזה בניילון אטום ישירות על הפריט: לוכד לחות ומשאיר סימנים על זכוכית, מתכת ובד.
• מראות שוכבות בתחתית הערימה: המשקל המצטבר מעליהן הוא הגורם הנפוץ ביותר לשבר.
• נורות שנשארות בתוך הגוף: נשברות בתזוזה וקשות לחילוץ, ולפעמים מחלידות בהברגה.
• דרייבר בלי תווית: אחרי חודשים קשה לדעת לאיזה פס הוא שייך ובאיזה מתח הוא עובד.
• פחי צבע ומדללים במחסן בלי בדיקת תנאים: עלולים להפר את תנאי השימוש וליצור סיכון אמיתי.
• ארגזים על הרצפה: כל רטיבות קטנה מגיעה אליהם ראשונה.
• אין רשימת תכולה: בסוף מחפשים את שקית הברגים של הנברשת בעשרים ארגזים.

אחסון ארוך של תאורה ופריטי עיצוב דורש קצת יותר זמן בהתחלה, בדרך כלל כמה שעות נוספות לכל דירה ממוצעת, אבל הזמן הזה חוזר אליכם ביום ההתקנה. פריטים שפורקו בשיטה, סומנו היטב ונשמרו במקום יבש ומאוורר חוזרים לבית החדש או לבית המשופץ מוכנים לעבודה, והבית נראה שוב כמו הבית שלכם תוך ימים ולא תוך שבועות.